<h1>הבתים — שערי תענית שער שביעי</h1>
<h2>דף ס:</h2>
חייב אדם להתאבל על ירושלים, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ואין מתאבלין יותר מדאי, שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה. אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בה דבר מועט, וכמה, אמרו אמה על אמה כנגד הפתח. והלוקח חצר מצויירת ומסויידת הרי זו בחזקתה, ואין מחייבין אותו לקלף הכותלים, וכן עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בו דבר מועט, כיצד משייר בו אחד מן המינין הבאים לצרכי המאכל כגון כסא דהרסנא וכיוצא בזה. כתב הר"ם וכן התקינו שהעורך לעשות סעודת לאורחין מחסר ממנה מעט, ומניח מקום פניו בלא קערה מן הקערות הראויות להיות שם.
